עמותה נהנית מפטור ממס הכנסה על תרומות ופעילות ציבורית מכוח סעיף 9(2), אך חייבת במס חברות (23%) על פעילות עסקית ובמס שכר (7.5%) על שכר עובדיה לפי חוק מע"מ.
המיתוס הגדול: האם עמותה פטורה מכל תשלום מס בישראל?
אחת הטעויות הנפוצות בקרב מייסדי עמותות וחברי ועד היא ההנחה שעצם הרישום אצל רשם העמותות כארגון ללא כוונת רווח (אלכ"ר) מעניק פטור גורף מכל חובות המס.
במציאות הפיסקלית בישראל, מעמד תאגידי אינו מעניק פטור אוטומטי ממיסוי. רשות המסים בוחנת את מהות הפעילות הכלכלית בפועל, ומבחינה בין שתי הגדרות מרכזיות:
- "מוסד ציבורי" (לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה): סיווג הבוחן את מטרת העמותה (דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט), העדר כוונת רווח ואיסור חלוקת רווחים.
- "מלכ"ר" (לפי חוק מס ערך מוסף): סיווג הקובע כי הגוף אינו פועל כעוסק מורשה, אינו גובה מע"מ עסקאות על שירותיו הציבוריים, אך מחויב בתשלום מס שכר ואינו זכאי לקזז מע"מ תשומות.
מפת המיסוי המלאה: מה חייב במס ומה פטור בעמותות ומלכ"רים?
סוג ההכנסה / הפעילות מעמד במס הכנסה (סעיף 9(2)) מעמד במע"מ (חוק מס ערך מוסף) דגשים רגולטוריים ודרישות חוק תרומות כספיות ושווה-כסף פטור מלא ממס פטור ממע"מ (אינו עסקה) מותנה בהנפקת קבלות מסודרות ואי-מתן תמורה עסקית לתורם. דמי חבר מאת חברי העמותה פטור ממס (נחשב לחלק מהמטרה הציבורית) פטור ממע"מ (כאשר אינו מהווה תשלום עבור מוצר/שירות) חייב לשמש למימון הפעילות השוטפת של העמותה בלבד. הכנסות פסיביות (ריבית, דיבידנד, שכירות) פטור ממס (בכפוף לכך שהכספים מיועדים למטרות הציבוריות) פטור ממע"מ (שכירות למגורים/השקעה פיננסית) ניירות ערך ופיקדונות חייבים להיות מנוהלים בהתאם לכללי רשם העמותות. פעילות עסקית מובהקת (מכירת מוצרים, פרסום, כנסים) חייב במס חברות מלא (23%) חייב בפתיחת תיק "עוסק מורשה" ומע"מ חובה לבצע הפרדה חשבונאית מוחלטת מדוחות הפעילות הציבורית. תשלומי שכר לעובדי העמותה העובד משלם מס הכנסה; העמותה מחויבת במס שכר (7.5%) מס שכר חלף מע"מ המשולם ישירות לרשות המסים חל על כל שכר עבודה, שעות נוספות והטבות שכר. מכירת נכס מקרקעין (מבנה/קרקע) פטור ממס שבח (סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין) פטור ממע"מ (בכפוף לעמידה בתנאי השימוש) מותנה בכך שהנכס שימש במישרין למטרה הציבורית במשך תקופה מוגדרת.
המלכודת העסקית: מתי פעילות ציבורית הופכת ל"הכנסה מעסק"?
רשות המסים בוחנת עמותות באמצעות מבחני חוזר מס הכנסה 1/2014. פעילות תסווג כעסקית וחייבת במס חברות כאשר מתקיימים המאפיינים הבאים:
תחרות ישירה במגזר העסקי: מתן שירותים או מכירת מוצרים במחירי שוק מול חברות פרטיות.
תדירות והיקף מסחרי: פעילות מניבת הכנסה המתבצעת באופן יומיומי ושיטתי ולא באופן חד-פעמי.
העדר זיקה ישירה למטרה הציבורית: למשל, עמותה לרווחת קשישים המשכירה אולם אירועים שבבעלותה לצדדים שלישיים מסחריים.
פרוטוקול ניהול פעילות עסקית בעמותה
1. בחינת היקף הפעילות העסקית מסך מחזור העמותה (פעילות עסקית מעל 25%–30% מסכנת את מעמד סעיף 9(2))
▼
2. הקמת כרטסת הנהלת חשבונות נפרדת להכנסות והוצאות עסקיות
▼
3. פתיחת תיק עוסק מורשה במע"מ לצד תיק המלכ"ר הקיים
▼
4. במידת הצורך: הקמת חברה-בת עסקית (חברה לתועלת הציבור/בע"מ)
סעיף 46 לפקודת מס הכנסה: מנוע גיוס התרומות של המוסד הציבורי
קבלת אישור לפי סעיף 46 היא היעד המרכזי של כל עמותה ציבורית.
ההטבה לתורם: תורם (יחיד או חברה) זכאי לזיכוי ממס הכנסה בשיעור של 35% (ליחיד) או זיכוי בגובה מס חברות (לחברה) מסכום התרומה, בכפוף לתקרות הקבועות בחוק.
תנאי הסף לקבלת האישור:
קיומו של אישור ניהול תקין בתוקף מרשם העמותות.
פעילות ציבורית מוכחת של שנתיים לפחות (או אישור מקוצר במסלול מהיר).
עמידה במגבלת הוצאות הנהלה וכלליות (תקורה) שאינן עולות על 22%–30% ממחזור הפעילות.
שכר נושאי משרה ומנהלים העומד במגבלות השכר המרביות שקבעה רשות התאגידים.
מה אף אחד לא מספר לכם על מיסוי מלכ"רים?
מע"מ תשומות הופך לתוספת עלות ישירה: מכיוון שמלכ"ר אינו רשאי לקזז מע"מ על רכישת שירותים, ציוד או שיפוץ מבנים, כל הצעת מחיר מספק הופכת ליקרה ב-17% יותר ביחס לחברה עסקית רגילה. יש לתקצב זאת מראש בכל בקשת מענק או פרויקט.
סכנת הלוואות וטובות הנאה (סעיף 3(ט)): מתן הלוואה בתנאים מועדפים, רכב צמוד ללא זקיפת שווי מלאה, או התקשרות עם ספקים שהם קרובי משפחה של חברי ועד עלולים להביא לשלילת הפטור ממס של המוסד הציבורי ולחיוב אישי במס.
תרומות בשווה-כסף מחייבות שמאות ותיעוד: קבלת נכס, ציוד או שירות חינם אינה פטורה מבקרה. יש להנפיק קבלה לפי שווי שוק אובייקטיבי ולתעד את השימוש בנכס לצרכים הציבוריים של העמותה בלבד.
רוצים להעניק לתורמים שלכם זיכוי מס של 35% ולהגדיל את היקף הגיוס?
הצוות שלנו מלווה עמותות בתהליך המלא מול רשות המסים וועדת הכספים של הכנסת לקבלת אישור סעיף 46.
שאלות נפוצות של עמותות ומנהלי כספים
1. מה ההבדל העיקרי בין "מוסד ציבורי" לפי סעיף 9(2) לבין "מלכ"ר" בחוק מע"מ?
מוסד ציבורי הוא מעמד המוגדר בפקודת מס הכנסה המעניק פטור ממס חברות על הכנסות שאינן מעסק. מלכ"ר הוא מעמד בחוק מע"מ הפוטר את הגוף מגביית מע"מ על פעילותו הציבורית, אך מחייב אותו בתשלום מס שכר (7.5%) ואינו מאפשר לו לקזז מע"מ על הוצאותיו.
2. מתי עמותה מחויבת לשלם מס חברות (23%)?
כאשר העמותה מפיקה הכנסה מפעילות בעלת אופי עסקי-מסחרי מובהק (מכירת שירותים בתנאי שוק, מכירת מוצרים, פעילות פרסומית), ההכנסה נחשבת כהכנסה מעסק ומחויבת במס חברות מלא בדומה לכל חברה עסקית.
3. מהו מס שכר ומדוע עמותות מחויבות לשלם אותו?
מס שכר הוא מס בשיעור של 7.5% המשולם על ידי מלכ"רים ישירות לרשות המסים בגין סך המשכורות והתשלומים לעובדיהם. מס זה נועד להוות חלף-מע"מ, שכן המלכ"ר אינו משלם מע"מ על הערך המוסף הנובע מעבודת עובדיו.
4. האם עמותה יכולה לפתוח פעילות עסקית ולהישאר מוסד ציבורי?
כן, אך הדבר דורש זהירות רבה. מותר לעמותה לקיים פעילות עסקית בהיקף מוגבל ובלבד שהרווחים מופנים במלואם למטרות הציבוריות. אם הפעילות העסקית הופכת לדומיננטית, רשות המסים עשויה לדרוש את פיצולה ל"חברה-בת" עסקית בבעלות העמותה.
5. מהם התנאים לקבלת אישור זיכוי מס לתורמים לפי סעיף 46?
העמותה חייבת להחזיק באישור ניהול תקין, לפעול למען מטרה ציבורית מוכרת במשך שנתיים לפחות, להקפיד על מגבלת הוצאות הנהלה וכלליות (תקורה), ולעמוד במגבלות השכר המרבי לבעלי תפקידים.
6. האם חברי ועד בעמותה רשאים לקבל שכר על עבודתם?
על פי חוק העמותות והנחיות רשם העמותות, חברי ועד מנהל אינם רשאים לקבל שכר על חברותם בוועד או על כל תפקיד אחר בעמותה. קבלת שכר על ידי חבר ועד מהווה עבירה על החוק ועלולה להביא לשלילת אישור ניהול תקין ומעמד המוסד הציבורי.
7. האם עמותה פטורה מתשלום ארנונה לרשות המקומית?
מוסד ציבורי רשאי להגיש בקשה לפטור מארנונה (מלא או חלקי של עד 67% או 100%) בהתאם לפקודת מסי העירייה ולנוהל שר הפנים, בכפוף לכך שהנכס משמש בפועל ובאופן בלעדי למטרות התנדבות, סעד, חינוך או תרבות.
8. מהם הדוחות השנתיים שעל עמותה להגיש לרשות המסים?
עמותה מחויבת להגיש דוח שנתי מבוקר (טופס 1214) הכולל דוח רווח והפסד, מאזן, פירוט תרומות, דוח התאמה לצורכי מס, ופירוט תשלומים לחמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה.
רוצים להבטיח ביטחון פיננסי, עמידה ברגולציה וניהול מיסויי אופטימלי לעמותה שלכם?
משרדנו מתמחה בליווי חשבונאי, מיסויי ורגולטורי של עמותות ומלכ"רים בישראל.
מאמר זה נכתב/בוקר על ידי משרד רואי חשבון גרינברג ושות', בעלי ותק וניסיון רב, אשר מטפל זה שנים רבות בלקוחות רבים מכל ענפי המשק.
פסקת הבהרה וסייג משפטי-מיסויי
הבהרה מקצועית ומשפטית: המידע המובא במדריך זה מבוסס על פקודת מס הכנסה (לרבות סעיפים 9(2) ו-46), חוק מס ערך מוסף (הגדרת מלכ"ר ומס שכר), פסיקות בית המשפט העליון וחוזר מס הכנסה 1/2014. דיני המיסוי החלים על מלכ"רים ומוסדות ציבוריים הם מורכבים ודינמיים. מאמר זה מיועד להעשרה ולמתן תשתית מושגית בלבד, ואינו מהווה חוות דעת משפטית, ייעוץ מס פרטני או תחליף לליווי שוטף של רואה חשבון או יועץ מס מוסמך לעמותות.